איך זה, שאני יכולה לדעת מה את חושבת ומרגישה
רק כשאני קוראת מה שאת כותבת על דף לבן
מעדיפה לכתוב לעצמך, בלי לקבל תגובה
סך הכל מבקשת לדעת מה שלומך
אבל מקבלת תשובה קצרה, ולא לעניין
סופגת את המילים היבשות האלה בלי חשבון
חושבת שאולי זאת רק שאלה של זמן
פזמון:
מילים יבשות
שכל כך לא רוצה לשמוע
ממלאות אותי כל פעם מחדש
ואת השפעתן לא מנסה למנוע
אולי זאת תקופה לא טובה
אולי זאת את שפשוט לא מנסה
אני מוכנה להתמודד עם כל דבר שתנחיתי עליי
אבל לא עם מילים יבשות כאלה,
כפויות טובה.
בכלל לא מודעת כמה כוח יש למילים
לפעמים ממעיטה בערכן,
לפעמים פשוט לא משתמשת בהן
אני אעשה הכל
מלבד להיכנע. |