[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







השחר של חצות
/
להתראות

שוב סגרתי את הדלת וצעקתי לו להתראות.
כן, להתראות, לא ביי ולא כלום, דווקא את המילה הזאת שתמיד
נזכרים בה כששוב מתראים וחוזרים, ומחכים עד להתפרצות הבאה.
אהבה זה דבר מסובך, שתמיד נתקלים בה ברחוב בטעות, או לפחות
מועדים לתוכה קצת בכוונה. במיוחד איתך, שאתה מסתכל לי בעיניים
ובוכה איתי שאני חוזרת.
אולי האהבה פשוטה, אולי זה אתה שמסובך כל כך, וסביר להניח שאני
רק יורקת את האשמה על כולם, וזאת בעצם אני.
כי זאת אני שעזבתי, ואני שצעקתי, צימררתי את הדלת ושברתי חלון,
ואני שממשיכה לחזור ולבכות.
אז תפסיק להסתכל לי בעיניים, להיות יפה ולשתוק כשאני הכי צריכה
את זה. ככה, תן לי סטירה, תשרוף לי את הנשמה, תבעט אותי אל תוך
השחור. רק אל תגרום לי לחזור, והפעם לא להתראות, הפעם זה סתם
ביי, או סתם כלום והדלת נשארת פתוחה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
השעה החשוכה
ביותר היא בדיוק
זו שלפני קרן
האור הראשונה...


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/9/05 19:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
השחר של חצות

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה