מלאכים יושבים בוכים,
מורידים גשם,
מבעד לעננים.
ממלאים רחובות לבנים
בשלוליות ואבנים.
ואלוהים שומר עליהם,
מלמד אותם איך לבנות,
עלים, עצים, יערות,
והם יושבים ושותקים,
בונים לנו חומות של תקווה,
מרחבים,
ממלאים שטחים ירוקים,
בשקט ופרחים.
והציפורים שומרות עליהם,
עפות איתם למרחקים.
והם בוכים.
מלאכים קדושים,
עם כנפיים בהירות,
ועיניים כחולות,
גדולות מאירות.
מקיפים את השמש,
מגרדים אור ירח לסמטאות חשוכות.
ואלוהים שומר עליהם,
מרחיק אותם מצרות.
והם יושבים לבד,
משקים בדמעותיהם את היערות.
מלאכים מטיילים בשלג במערות קפואות,
הם שוברים את כנפיהם על הקרחונים,
ונופלים דוממים לתוך המעמקים. |