כשהייתי קטן אני ואחותי התאומה שירלי נהגנו מדי יום לצאת לשחק
ברחוב השכונתי בבאר שבע, כל יום ב15:00 כל השכונה יצאה לרחוב
ושיחקה... אני ושירלי היינו מלכי השכונה וכל הילדים תמיד רצו
להיות איתנו ושלטנו יחד בשכונה!!!
אני ושירלי גרנו בבית דירות של 5 קומות - אנחנו היינו בקומה
ה4, בקומה הראשונה גרה משפחת בצלאל שהיו להם גם שני ילדים בנים
שממש העריצו אותי ואת שירלי, בקומה השניה גרו זוג נשוי אתי
ואיציק, בקומה השלישית גרה משפחה חרדיה עם 5 ילדים ובקומה ה5
לא ידעתי אף פעם מי גר נדמה לי שהורי פשוט לא רצו לספר לי...

לילה אחד כשישנו אני ואחותי בחדר שלנו, התחלנו לשמוע קולות
מוזרים הווווווווווו הווווווווו קולות שקטים וחיוורים אני
התעוררתי והערתי גם את שירלי בשביל שתשמע, שירלי ממש פחדה ולא
הבינה מאיפה הקולות באו אני רצתי לחלון וסגרתי אותו, הקולות
נחלשו אך לא פסקו... לבסוף החלטנו ללכת לישון כאילו לא שמענו
את הקולות...
בבוקר קמנו ושאלנו את כל אנשי השכונה אם הם שמעו את הקולות..
והם השיבו בשלילה.. אני ושירלי חשבנו שסתם דמיינו את הקולות כי
לא הגיוני שאף אחד בשכונה לא שמע...

בלילה הנוסף נשמעו הקולות שוב.. ואני ושירלי כבר התחלנו
לדאוג.. אך ניסינו להראות כאילו אנחנו לא פוחדים והלכנו לישון
כאילו זה לא מפריע לנו...
בבוקר שאלנו את ילדי השכונה אם הם שמעו משהו.. אך הם שוב אמרו
שלא.. ואני ושירלי לא ידענו מה לעשות....

הלילות הנוראיים המשיכו כשבוע ואז החלטנו לעשות משהו
בנידון...
לילה אחד ניסינו לראות מאיפה מגיע הרעש קראנו לשני הילדים
ממשפחת בצלאל נסים ואלישע ויצאנו לגלות מאיפה מגיע הרעש...
כשיצאנו מהדירה הבנו שהקולות עולים מתוך הקומה ה5 בה אין אף
אחד יודע מי גר שם...
נסים עלה ראשון אחריו אני ואחרינו שירלי ואלישע...
דפקתי על הדלת... טוק, טוק... אין קול ואין עונה... כל הזמן
נמשכו הקולות הווווווו הווווווווו נעשים חזקים יותר ויותר...
נסים דפק על הדלת חזק יותר טוק טוק טוק!!!, אך אין קול ואין
עונה.. יש רק קולות...
שירלי הציעה שפשוט נפתח את הדלת... ונסים פתח אותה..


הדלת נפתחה בחריקה גדולה והדירה הייתה חשוכה ואפלולית...
הקולות המפחידים נשמעו עתה יותר חזקים מאשר תמיד, אני הלכתי
ראשון צעד אחר צעד וברקע קולות מפחדים הוווווו הוווווווו,  
לבסוך הגעתי לחדר סגור שממנו נשמעו הקולות הוווווו הווווווו



נסים החליט פתוח את הדלת ולגלות מה יש שם...
נסים פתח את הדלת לאט לאט וגילה שם משהו יושב על כסא מעור גדול
ומשמיע קולות מפחידים הווווו הוווווו כולם ממש פחדו
הדמות המסתורית לא ראתה אותנו, היא ישבה שגבה אלינו... הדמות
המשיכה לעשות קולות מפחידים הווווו הוווווווווווווו.
נסים ממש פחד ונרתע אחורה אני גם ממש פחדתי ויצאתי מהחדר...
שירלי החליטה לראות מי זה האיש הזה, היא התקרבה...
והתקרבה ולאט לאט גילתה שזו אשה זקנה.... הקולות התחזקו מאוד
ושירלי ממש פחדה אך היא המשיכה להתקרב... ולהתקרב...
ולהתקרב..
עד שהיא הגיעה אליה סובבה את הכסא.........

והזקנה אמרה תוציאי את המקל מהתחת שלי......