גימל סופית / שלווה |
השאירו שבריר ריר של אמא.
"אל נא תדאג, ילדי החולה,"
אמרה וכרית הרימה.
הניחה אותה בזהירות רבה,
על פניו הקטנות של הרך.
השתדלה לשמור שלא ינשם כשעה,
חיכתה עד שנשמתו תברח.
שפתיים נשקו על מצח קר,
היא הצליחה לגרום למותו.
עכשיו רק נשאר להסביר במשפט,
שהדבר היה לטובתו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|