אתה רחוק מכאן עכשיו
ואני כבר לא אוהבת
בחוץ כבר קיץ אצלי עוד סתיו
ואני לאט לאט נרקבת
בתוך בורות של בדידות
שאף פעם לא מניחה לי
ואתה קופץ מעליהם
ונוחת על כל מה שנשאר לי
מוחץ בלי לשים לב
את כל שבנית בעבר
וכך כשלמולי עומד
פתאום לא נשאר לי דבר
כאילו עמוק בפנים
תמיד היה לי ברור
שעוד תדפוק על דלתי
שלא נגמר עוד הסיפור
וכשלפתע קלטתי
את כל הזמן שחלף
נפלתי מרגלי, נשברתי
והרפתי את גופי המעולף
החדרתי את עצמי
עמוק בתוך השיגרה
שתעמיס ותעייף
ותטשטש את שקרה
אך לא מצליחה לשכוח
עד כמה לבי סבל
ואת דמותך אאשים לנצח
בכל האושר שנבל
כי גם אם אחזור להכרה
ובאושר את גופי אעמיד
אזכור שאתה גרמת לי להבין
מה זה להתגעגע לתמיד...