|
כשירד העצב על חיי
בקרקוש כנפיו
הוליד
את הדכדכת
את הדמעת
ואת העלבון
והשריש
את הכעס הגדול
הכעס האין סופי
והכעס החלוט
ואיני יודעת היכן לאכסנם
בגופי המתרוקן מאהבה
וכיצד להסוותם
מאין רואה
וקורא
נותרה בי רק
שיורת אפרורית
ותקווה
כי יום אחד
תוסר העלטה.
|
|
|
לילה אחד, שכבתי
לי במיטה,
הסתכלתי על
הכוכבים, כשלפתע
אמרתי לעצמי,
הי! לאיפה
לעזאזל נעלמה
התיקרה שלי?"
-נער בהפרעה (זה
מאטרף) לאחר
שבלע כמה
כימיקלים- |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.