|
כשירד העצב על חיי
בקרקוש כנפיו
הוליד
את הדכדכת
את הדמעת
ואת העלבון
והשריש
את הכעס הגדול
הכעס האין סופי
והכעס החלוט
ואיני יודעת היכן לאכסנם
בגופי המתרוקן מאהבה
וכיצד להסוותם
מאין רואה
וקורא
נותרה בי רק
שיורת אפרורית
ותקווה
כי יום אחד
תוסר העלטה.
|
|
|
נו, אז סופסוף
אני רואה לך את
הזין
דברים שלא כדאי
להגיד לבוס
כשפוגשים אותו
בטעות במלתחות
בים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.