השעה כבר הייתה ארבע אחר הצהרים אבל עדיין האוויר היה לח וכבד.
הוא נשם את נשימותיו בכבדות וניסה להכניס כמה שיותר אויר
לריאות, כפי שנהוג לעשות בתקופה זו בה כל התורות העתיקות
נולדות מחדש ומסתפחות אל אורח החיים המודרני כמין דבשת שלישית
שאין שמץ של מושג היכן למקמה. על השולחן היה מונח ספר של ברנרד
מלמוד שרכשו ב-15 ש"ח במין מבצע בלתי מובן לרכישת ספרים שבו
היו כל הספרים הטובים אבל הבלתי נמכרים עומדים למכירה כמעט
בחינם.
אלמלא היה יום שישי יש להניח כי היה עובד עתה על שולחנו הכבד,
או מרעים עצות חדות בטלפון ללקוחות שאיבדו את דרכם בסבך החיים
הבירוקרטיים והבלתי מתפשרים של המאה העשרים ואחת, אולם היות
וערב שבת כבר עמד בפתח התפנה לחשוב על מצבו בחיים ולסקור את
שהשיג עד כה ואת שחפץ היה להשיג.
לצערו הרב סבר עתה כי לא השיג מאום שהרי כל שיכול היה לומר על
חייו הוא שרכש רווחה כלכלית במחיר נורא של 18 שעות עבודה ביום,
שלא הותירו לו אף לא מרווח קל שבקלים לנשימה ולניהול חיים
פרטיים מקובלים של בן אנוש. קרוב לגיל ארבעים היה ועדיין חי
בגפו ללא בת זוג וללא שום טיפת אושר הנראית באופק.
מלמוד גרם לו להתנתק משטף הרחמים העצמיים שפרץ אל תוכו, שהרי
מלמוד היה אומן ציידי האספקלריה של האנשים הפשוטים, כאלו שאהבו
פעם אחת בחייהם ועתה הם מצויים בתוך סבך של מערכת מסובכת של
יחסים שלא מתאימה להם, עושים פרנסתם בקושי רב מעבודות של יום
יום שאין בינן לבין חלומותיהם מאום.
השעון תקתק וכבר היה רבע לאחר ארבע. הוא זכר כי הסופרמרקט
השכונתי נסגר ברבע לחמש, המקרר היה ריק ולא נותר בו אף אוכל
לשבת. הוא היה חייב ללכת ולבצע את רכישותיו ואולם לא נותרה בו
אף טיפת כוח לקום ממרבצו. כה חם היה שאף תזוזה הקלה שבקלות
הייתה גורמת לאדים בוגדניים של זיעה לבצבץ על מצחו.
לבסוף הוא קם להתקלח, השעה הייתה ארבע עשרים וחמש, הוא הקציב
לעצמו חמש דקות למקלחת, עוד שתיים להתלבש וחמש על מנת להגיע
לסופרמרקט. סך הכל חישב ומצא כי יוותרו לו שמונה דקות לבצע
קניותיו ובהתחשב בעובדה כי רווק היה שגר בגפו ולא היו לו צרכים
רבים היה זה פרק זמן נאה ומספק שהיה בו לספק את כל מאוויו. כמו
תמיד הוא עמד בלוח הזמנים שקבע לעצמו אם כי רק האל הטוב יודע
כמה התאווה לשבור את הלוח הקשיח ולהותיר את המקרר ריק לשבת.
אולי אזמין לעצמי אוכל בערב ב-take away, חשב בינו לבינו,
ואולי אטריח עצמי לאחר שיחשיך למסעדה קטנה או לפאב שכונתי, אסב
אל הדלפק על הכיסאות המוגבהים ואזמין לעצמי ארוחת ערב מפנקת.
אולי גם אפתח שיחה קלה עם המוזג ואף אקרוץ בזווית עיני אל
המלצרית החיננית שבשעה זו לא תהיה טרודה במיוחד בקהל הלקוחות
המועט שמצא לעצמו מפלט כמוני בפאב השכונתי בטרם השעות של
העומס.
אחר כך בביתה, בשעות הקטנות של הלילה לאחר שתסיים משמרת ולאחר
כוס יין אדום איתי בבאר יוקרתי, מלא צחקוקים ונגיעות גוף קלות
אלטף את שערותיה אחת לאחת ואצמיד שפתיים סדוקות מהתרגשות אל
כתפה הצעירה. אולי אנשק אותה קלות מצווארה הארוך ועד מותניה
ואולי היא תגרור אותי לתנוחת אהבהבים סוערת כמו הייתי הראשון
בחייה. זהו הפרס לשבירת מסגרות וזה כוחו של ויתור על הרגל
מגונה.
הוא סגר את המים ונטל את המגבת, עברו רק ארבע וחצי דקות, נראה
ששוב יספיק להגיע לסופרמרקט בטרם הסגירה.