לחזור הביתה זה לדעת שאתמול אמא הלכה לקניות וקנתה את הדברים
שאני הכי אוהבת, כדי שיהיה לי את הקורנפלקס הטעים עם הפקאן ולא
רק את הסוג שאחותי אוהבת.
לחזור הביתה זה לדעת שסבתא הכינה לי את האוכל הכי טעים בעולם
ולא יעזור שום בית דין אנין טעם.
לחזור הביתה זה להירדם בדרך. גם אם לא ממש עייפים, להירדם ברגע
שמתיישבים ומניחים את התיק. באוטובוס, ברכבת או סתם להתעפץ
בזמן ההמתנה לאחד מהם.
לחזור הביתה זה להתעורר בנסיעה קצת לפני התחנה של הבית ולהבין
פתאום שבזמן שישנת הצטרפו לנסיעה כל החבר'ה שלך מהבית ולהתעדכן
איתם למרות שאתה יודע שלא תזכור דבר מהשיחה אחרי חצי שעה.
לחזור הביתה זה להסתכל מהחלון באוטובוס ולקלוט שכל הפרצופים
המוכרים שהכרת השתנו ועכשיו יש שם אנשים חדשים שאין לך מושג מי
הם ואתה כל כך מתגעגע לתקופה "ההיא" פתאום.
לחזור הביתה זה לעבור ליד מקומות "היסטוריים" כמו הספסל שתמיד
ישבתם לידו בערבי אמצע השבוע כדי להיות ביחד, או התחנה של בית
הספר ולא זו של ההסעה, שאליה הייתם מגיעים כל פעם שאיחרתם
ותפסתם קו אחר, או המכולת השכונתית שקניתם בה חלב ולחם ותודה
על העודף.
לחזור הביתה זה ללכת בשכונה שבה גדלתם ולקלוט לפתע
שהקונדיטוריה הפכה למספרה וחנות התבלינים הקטנה עם הריח
המעורבב הפכה לחנות דגים והחנות לכלי בית הפכה לחנות הכל בדולר
ולשאול את עצמך בבלבול מתי כל זה קרה.
לחזור הביתה זה להתחיל לתכנן תוכניות כבר משער הבסיס אבל אחרי
שנרדמים בנסיעה להבין שקודם כל תלך לישון ואחר כך נראה.
לחזור הביתה זה לדעת שלא רק אתה בצבא ובטח לא תראה את כל
החברים בשישי בערב כי חלק סוגרים.
לחזור הביתה זה ללמוד להכין תוכנית גיבוי ליציאה או להסעה
ליציאה כי בטוח יהיה איזה בלת"מ.
לחזור הביתה זה לא לטרוח אפילו לפתוח את העיניים כשהכרטיסן
עובר ברכבת.
לחזור הביתה זה לשמוע חדשות ברדיו באוטובוס או לקרוא עיתון
שמישהו שכח ברכבת ולהבין מחדש למה אנחנו עושים את זה במשך שלוש
שנים.
לחזור הביתה זה לחשוב בהרגשה קצת מתסכלת שבדיוק בעוד שבועיים
בטח תהיה באותו מקום ועם אותה הרגשה בדרך הביתה, אבל השבועיים
האלה יעברו די לאט.
לחזור הביתה זה לגלות בחצי חיוך אירוני מעוצבן שכזה שעדיין
צריך לסדר את החדר ועדיין צריך לרדת לקנות חלב ועדיין צריך
לזרוק את הזבל ובאיזשהו מקום אפילו ליהנות מזה כי זו הרגשה
רגילה של בית.
לחזור הביתה זה לדחות באי חשק את הכנת התיק לחזרה לבסיס.
לחזור הביתה זה להבין שבעולם החיצוני לא הכל צבא ואם תגיד
חזל"ש או חווה אדומה או סתם פס לא כולם יבינו.
לחזור הביתה זה לעשות מה שבא לי, מתי שבא, איך ועם מי אבל
להתגעגע לחברים מהצבא.
לחזור הביתה זה לדעת לנהל זמנים. זמן משפחה, זמן חברים, זמן
שינה, זמן לעצמי, זמן מחשב, זמן מוזיקה, זמן טלוויזיה, זמן
טלפון ולהבין שאיפשהו עמוק עמוק, הצבא הוא יותר פשוט והחבר
מהחדר שלך לא ירגיש מקופח אם תבלה יותר זמן עם השק"מיסט בצפייה
במשחק בשבת שסוגרים.
לחזור הביתה זה להעריך כל פעם מחדש את הדברים המובנים מאליהם
כמו טלפון "בזק" או מכונת כביסה או מראות שבירות שלא מעוותות
או אמבטיה.
לחזור הביתה זה לחשוב בחיוך ישנוני ומתפנק, בשבת בבוקר במיטה
שלך בבית, ש"אין כמו הבית".