מצייר את מה שמדמיין
תמיד את יוצאת לי יפה
משורטטת היטב ואני שוב אוהב
ומרגיש את גופי הנרפא
הכל הייה יכול להיות יותר פשוט
אם רק הייתי פחות מסובך עם עצמי
ואין את מי להאשים
אז מאשים שוב אותי

פזמון:
והלב משתנה בשניות
כמו הצורך לבחור בין למות ולחיות
כמו יד מלטפת שנותנת מכות
כמו צחוק מתגלגל משתדל לא לבכות

מאיפה העצב הזה שוב מגיע
ולמה הרגע הטוב לא מופיע
את כבר לא מחבקת לא נותנת לחשוב
שיש עוד סיכוי שאוכל לאהוב
ואני אמשיך לכתוב לך, למלא את הדפים
ואני אמשיך לברוח לשירים המנחמים

פזמון:
והלב משתנה...

כשנגמר לי כל הכוח
וכבר לא יכול לברוח
אלוהים את הורגת אותי!
תלטפי, תחבקי,
תנשקי, תחזרי,
תציירי, אני מצייר אותך
תמיד את יוצאת לי יפה...