אלף סיפורים שמעתי כבר עליו
עוד אלף סיפורים אשמע,
אך אף פעם לא אראה את המבט.
את המבט של אבא מרגיע את בתו
נותן לי את הכל, מקדיש את נשמתו.
כמה זכרונות שומרת בליבי
תמונות חולפות בראש, חוויות מעטות שלו ושלי
הן רק מעלות דמעות, כי לא אראה יותר
את אבא שלי
לעולם הוא עזב מהר.
לא הספקנו לעשות כל כך הרבה דברים
הוא לא בישל איתי, לא בא איתי אף פעם ליום הורים
הוא לא ניחם אותי ברגעי הפחד
ולא החזיק לי יד כשהרופא דקר במחט.
עבר הזמן, המשכתי בלעדיו
מאמינה שהוא שם למעלה, שמח בשבילי, משגיח על המצב
מדברת איתו חולקת איתו חלומות
מרגישה שהוא שומע, אבל לא יכול לענות.
הייתי עושה הכל כדי שהוא ישוב
אבל זה לא יקרה, הוא אף פעם לא יחבק אותי שוב.
מחניק לי בגרון, אבל זה החיים,
לפעמים אנשים מתים, הם אף פעם לא חוזרים.
