משתהה לכמה רגעים מולך, אתה מנסה לעקוב במבט.
אני מתעבת את הרגעים בהם הקסם פג, ואני רואה אז מה באמת.
אתה לפעמים שוכח שיש לי נטייה לשתיקות שקטות. זה מכאיב לשנינו.
אני מסתכלת על דברים דוממים. בתזוזות יש מין רטט מעיק.
לחץ חזק.

אני הולכת במנהרות העמוקות שבתוכך וצוחקת כל הזמן.
אבל כשאתה מורח אותי על קירותיהן, זה מפחיד. אתה מבריג לי
דברים לתוך הגוף כשאני לא רוצה אפילו את המבט שלך עליי, אתה
מלטף ומעביר את היד בצורה כזאת שהראש שלי נוסק ישר לבוץ.

תניחי כבר למגע הרך של זה. תשאפי עמוק, תפקחי את העיניים חזק
ותישירי מבטך. ככה זה צריך להיות. אם יש טעם לכל, זה בהחלט תפל
עכשיו.
תחזיקי חזק, אני מתחילה לפרפר, אולי עוד נתעופף למרומים.