אני כל כך רוצה לצעוק,
כל כך רוצה לכתוב
משהו לפרק,
להוציא החוצה ולהתמודד.
אבל לא יכל,
אין על מי או על מה
כל זה אצלי,
בי האשמה.
לא יכל כבר לסבול
את החוסר כעס הזה,
משהו תקוע
חסר התקתוק,
בנאדם
מרגיש פקוק.
אי שם למטה
מביט למעלה
האם זו תקווה
או סתם עוד מקסם שווא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.