|
עולם דימויים ריק ודומם.
בלי כוונות ויצר לחיים.
לא מבוקש לא רצוי ומחפש אחר השינוי.
רוצה את הניצוץ וייחוד אנושי.
אך בסוף רק נותר ריק ורגשני.
בלי דימיון ובלי שמחה אני נודד לי פה בעולם הנורא.
כל מיצמוץ של עיניי מותיר דמעה מלוחה.
הבדידות בי שקעה פרחה ולבלבה
לא רוצה כלל אישה שבסוף תעשה רק רע
אז בנימה אופטימית זו אסיים את יומי ואקום מחר לשחר אפלולי
אתם לא תבינו מה קשור השטיח ואני אסתום את פי, אני מבטיח |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא...
-הא-הא, נפלת
בפח.
-איזה פח?
-נו, אבאש'ך
ערומקו? ואז אתה
עונה לא? ואז זה
כאילו יוצא
אבאש'ך ערום
כולו, כאילו?
-טו-הו-ב...
נניח...
-מה נניח?! נפלת
בפח, תפסיד
בכבוד.
-טוב, הפסדתי.
אז מה אני חייב
לך בתור
המפסיד?
-אתה חייב להגיד
מלא פעמים רצוף
ינתי פרזי.
פרופ' אפרוח
ורוד ופרופ'
אמנון ז'קונט
בעוד מפגש מוחות
מרתק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.