"יאללה ביי אחי" הם אמרו נפרדו בלחיצת יד ויצאו לעוד אחת
מהמסיבות סמיםסקס שהוא אף פעם לא הלך אליהן, הוא נשאר לבד תקוע
בלי גרוש במרכז העיר מחפש דרך להגיע הביתה שכל מה שיש לו בראש
זה למצוא איזה מקום להרדם או לעשות חיקויים של פסי האטה (ע"ע
בלוך).
הוא התחיל ללכת לכיוון הבית שהיה במרחק כמה קילומטרים טובים
ואיזה כפר ערבי עויין או שניים בדרך, על הכביש הוא ניסה לעצור
טרמפים (בעמידה לשם שינוי) רק שכל נהג היה איזה אנס סדרתי שהוא
ראה בשידור חוקר או איזה חבורת לובשי כתום שפשוט...

בניידת משטרה שעצרה ליידו באמצע הדרך היתה שוטרת שנראית כאילו
היא לא קיבלה כמה שנים טובות, וגם התנהגה ככה.
אחי חצי שעה של ריב שהוא מנסה להוכיח שהוא לא רצח את רבין
וזוהר היא סוף סוף שיחררה אותו, הוא התיישב על צד הכביש לנוח
ולטחון כמה סיגריות באותו השוונג.

כמה דקות אחר כך נעצרה לידו איזה פיאט אונו ישנה שקירטעה
להנאתה על הכביש, יצאה ממנו איזה מישהי ושאלה אם הוא צריך
עזרה?
הוא קם בפליאה ושאל "לאן את מגיעה" היא ענתה לו ואמרה שהוא
נראה קצת בבעיה אז היא תיקח אותו לאן שהוא צריך כל עוד זה בערך
בדרך.
הוא עלה על האוטו והיא התחילה לקרטע שוב במורד הדרך,
"אז מה אתה עושה כאן בשעות כאלה?"
"מנסה להגיע הביתה"
"שמחה לעזור בזה... אם בכלל זה עוזר"
"עוזר מאוד, תודה רבה!"
"אז איך קוראים לך?"
"נדב... ולך?"
"הילה, אז מה נשמע נדב?"
"עייף, ומה איתך הילה?"
"משועממת, לפחות יש לי עכשיו מישהו לדבר איתו קצת"
"אפשר לעשן באוטו?" שאל נדב.
"כן רק שתי דברים, תפתח חלון ותן לי סיגריה."
"אין בעיה" אמר נדב ושלף את הסיגריות מהכיס
"אז מה אתה עושה בחיים נדב?"
"לפני צבא, ואת?"
"אחרי צבא היה לי שירות ארוך ומייגע של חודשיים"
"יחידת קב"ן הא?"
"מה נראה לך?" ענתה וחייכה.
"שומדבר אחר האמת! אז מה את עושה בשעות האלה על הדרך?"
"חוזרת הביתה מן הסתם"
"מאיפה?"
"סתם מסיבה מפגרת שגררו אותי אליה" ענתה
"כן אני מכיר ת'הרגשה"
"גם אתה בא מאחת כזאת?"
"אני וויתרתי עליה עוד לפני שהיא התחילה"
"הרווחת, כנראה..."
"כנראה..."
"תגיד.." היא פתאום שאלה בשינוי טון
"כן...?"
"מה יותר חשוב, חוכמה או טוב לב?"
"תלוי לאן את שואפת"
"בשביל חיים טובים יותר אני שואפת"
"אז זה לא זה ולא זה..."
"אז מה כן?"
"תכמנות!"
"רציני...?" היא שאלה בחיוך מערער
"כן, אבל לא אגואיסטית סוציומטית כזאת, תכמנות טובה, כמו זאת
של רובין הוד"
"ולמה בדיוק רובין הוד עשה את כל זה?"
"זה די ברור... בשביל להשיג את הכוסית" היא הסתכלה עליו
וחייכה.
אחרי כמה רגעים של שקט נדב ביקש שהיא תוריד אותו ומשם הוא
ימשיך ברגל, היא עצרה את הרכב ונפרדה ממנו לשלום, הוא התחיל
ללכת לכיוון ביתו ופתאום שמע את הפיאט מקרטעת ברוורס לעברו.
"תגיד נדב אתה עסוק בשעות הקרובות?" נשמעה קריאה מתוך האוטו.
"לא ממש למה?"
"כנס לאוטו! אני יחזיר אותך לפה אחר כך"
נדב נכנס והיא התחילה לסוע.
"לאן זה?" שאל נדב
"סתם התגעגעתי אליך אז חשבתי שאולי נבלה עוד קצת זמן ביחד"
"אם את מתעקשת..." הוא ענה
"אז נדב... ספר חוויות!" שאלה עם נימה של שמחה בקולה
"חוויות... כמו?"
"מה שבא לך, אם בא לך"
"לא ממש, ספרי את חוויות אני יצטרף אחר כך"
"אז זהו ש... גם לי אין ממש מה לספר"
"אז לאן נוסעים?" שאל שוב נדב
"לשם!" ענתה הילה בצעקה והצביעה קדימה בזמן שהיא דוהרת לתוך
קיר בטון.


תודה לשמיים ירוקים על הפרספקטיבה