כתמי חלודה
בין שיגעון ופחד מוסווה היית שם
קילפת לי עוד שכבה רקובה מהעור
וכמה יפה האור שעולה מאחורייך
פירקת לי אטום של אושר יתום מתוך עינייך
את כיסית לי את הלב והוספת ללטף את פצעיי הפתוחים
וכתמי חלודה נוצצים נוצצים, כמו אחרי סערה עייפים עייפים
הקולות הגבוהים, על נמוך צועדים, נשכבים לרגלייך ושוב
מתאחדים
על אדמה נמסה תחת שמש זרה מצאתי אותך
כמו רוח קדושה בדירה נטושה היית שם
בסביבה חולנית ורעש מפחיד כיסית את אוזניי
בסביבה חולנית ורעש מפחיד...
את כיסית לי את הלב והוספת ללטף את פצעיי הפתוחים
וכתמי חלודה נוצצים נוצצים, כמו אחרי סערה עייפים עייפים
הקולות הגבוהים, על נמוך צועדים, נשכבים לרגלייך ושוב
מתאחדים
|