הקטע צולם במהלך רסיטל הסיום שלי, שנערך מטעם הקונסרבטוריון שבו למדתי גיטרה
במהלך השנתיים האחרונות.
הלחן נכתב במקור ע"י שניר נחמד בשביל שיר אחר ואני שיניתי קצת את הסולם שלו
וחיברתי אותו לשיר הזה.
מירב גולדמן המוכשרת, מלווה אותי במפוחית ובשירה.

מאז שחזרתי מן המוות                                      
אני מבין יותר את החיים                                    
מאז שחזרתי מן התופת                                    
אני חושב יותר על אלוהים

מעל קברי אחים וליד ארובות
את הבטחת לי שלא תבכי
ופתאום מגיעות הדמעות
את נותנת כתף, לא בוכה איתי

לא נראה לי שהפנמת
לא נראה לי שסגרת מעגלים
אני נהייתי בן אדם
את בקושי בעל חיים

ודרכינו התפצלו להן
אני פניתי שמאלה את המשכת ישר
מבט פשוט בעיניים שלך
מראה שאצלך הכל אותו הדבר

אלף אנדרטות ושום מצבות
האבסורד לא נותן לי לישון
את אמרת שאת לא אוהבת פסלים
את יצאת למסע, לא למוזיאון

לא נראה לי שהפנמת...

את אומרת נהייתי יצור דיכאוני
שאריות של אדם מאושר
ואני לא רואה לך אמת בחיוך
את מזייפת שמחה, בעולם אכזר

לא נראה לי שהפנמת...

מאז שחזרת מן המוות
אתה אדם שבור, אדם אחר
מאז שחזרת מן התופת
אתה מביט במבט חיוור

לא נראה לי שהבנת
אני לא חושבת שהפקת לקחים
אתה היית בן אדם
עכשיו איבדת רוח חיים