אני, הפסקתי לבקר בחדר הכושר
בגלל שגיליתי שזה רק מחמיר לי את הבעיות בלב.
אך גם את הפסקת לבקר אותי.
אולי מאותה סיבה,
ואולי באמת בגלל מה שאת אומרת?
זה חודשים שאני רק ישן,
זמן רב מידי לא שמעתי ממך.
כבר לא איכפת לי מכלום;
לא ממני, ולא מהלב שלי.
אמשיך לבקר בחדר הכושר,
ארקע את שרירי עד אובדן חושים,
כדי שיהיה לי קצת יותר גוף לאהוב אותך.
אעלה לי את לחץ הדם
לרמות שיפוצצו לי את הלב למיליון חתיכות
בתקווה שאולי תוכלי להרכיב לי אותו בחזרה
מתי שהוא
כדי שתראי פעם אחת
באמת
מה יכולת לקבל ממני
שנינו יודעים שזה לא יקרה לעולם,
אך מה איכפת לי?
כבר זמן רב כול כך אני
מת.
ואת? |