להתחבא מאחורי המשקפיים,
לראות דברים בדרך שלך...
אתה לא רואה מה שאני רואה מכאן
לא עומד בנקודה בה אני עומדת
איפה שאני בוחרת להפסיק לראות
אתה ממשיך לראות,
אתה לא מסתתר,
אין כאב שחוסם אותך...
מה שאני רואה בתוכך
אינך יכול לראות.
ידיי קשורות,
בעוד ידיך פרושות לקלוט,
האם אותי אתה רוצה לאסוף
לחבק בחיקך?
בעוד עיניי מסתתרות מאחורי המשקפיים,
אתה צולל עמוק עם המבט הזה,
שמשתק אותי,
ולא נותן לי להבין...
איפה שאני בוחרת להפסיק לראות
כי אני אכאוב, ואיפול,
וטעם מר ותפל כבר נוצר לאהבה,
אתה בוחר ללכת,
להמשיך לראות,
וידיי קשורות בעוד ידיך משוחררות,
האם תיקח את ידי ותיתן לי הרגשה שהכל יהיה בסדר
האם תוציא אותי אל מעבר למשקפיים...?
מעבר למשחקי המחבואים?
מה שאני רואה בתוכך.
אינך יכול לראות.
לעולם.
מה שאתה רואה בתוכי,
לא אדע לעולם.
לא את ידי בחרת לקחת.
הותרת אותן קשורות.
אצטרך למצוא את הדרך לבדי
להשתחרר...
ולהמשיך לראות, לעולם לא להפסיק...
על אף הכאב שמנסה לחסום...
ומטשטש את הדרך,
להמשיך לראות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.