|
הרוח מעיפה אנשים קטנים לכל עבר
שעון החול ממלא עצמו
עליי לדבר עם הגבירה.
הטיפוס אל הטירה,
במעלות ירוקי-עד קרירים
המקום בו השמש לא יוקדת
וחורכת בי.
יש אנשים גדולים שרק רוצים לחזור.
אנשים קטנים מסתכלים למעלה בערגה.
בסוף כולם קבורים באותה חלקה.
אני רק רוצה למצוץ את פיסת העשב
שמסר לי הענן
מאי שם מעבר לקשת
ולשתוק, אל תוך רחם חנונה. |
|
|
"חרגול, יותר
טוב שתשתוק"
יותר טוב למי?
האם לאנשי המעמד
התחתון
המתפרנסים
ממיחזור
סלוגנים? האם
ל15 אחיי
החרגולונים
המצפים שאביא
להם סלוגן
לארוחת הערב?
האם לזה שמאשר
את הסלוגנים
המאמן את שריריי
אצבעותיו בפסילת
סלוגניי? אין
אמיתות מוחלטות,
אבל יש מחלטות
אמותות.
ודרך חגב, חרגול
זה יותר בינוני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.