|
הרוח מעיפה אנשים קטנים לכל עבר
שעון החול ממלא עצמו
עליי לדבר עם הגבירה.
הטיפוס אל הטירה,
במעלות ירוקי-עד קרירים
המקום בו השמש לא יוקדת
וחורכת בי.
יש אנשים גדולים שרק רוצים לחזור.
אנשים קטנים מסתכלים למעלה בערגה.
בסוף כולם קבורים באותה חלקה.
אני רק רוצה למצוץ את פיסת העשב
שמסר לי הענן
מאי שם מעבר לקשת
ולשתוק, אל תוך רחם חנונה. |
|
|
כולם מדברים על
שלום,
אף אחד לא מדבר
על צדק.
אם אני כבר פה
מדבר,
למה דף אחורי?
סלוגן זה דבר
חשוב ביותר
למדינה,
למה אתם שמים את
זה מאחור?
זה כמו, זה כמו
פח אשפה, זבל,
של מסעדות,
שתמיד שמים
מאחור.
אתם מחשיבים את
עצמכם לסינית
משלוחים שזורקים
את הזבל שלהם
מאחור?
יצא קצת ארוך,
מיילא.
אחד שלא מזדהה
בקצת דברי תוכחה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.