|
17
אני שותה את הטיפות האחרונות של
מילקשייק ילדותי.
גומעת בשקיקה
מסרבת-
להכיר בזה שהוא עומד להגמר.
נאחזת-
כמו תינוק בשד אימו.
מבקשת-
לשמר בתוכי את הטעם
ולדעת,
שגם אחרי שייגמר
אוכל לחוש במוכר ומנחם.
זמן להשכיב לישון
את ילדותי.
אני מספרת לה סיפור אחרון,
שרה שיר לכת
ומבטיחה שאשאיר את מנורת הלילה
רק למקרה,
שהיא תפחד מהחושך.
10.7.2005 |
|
|
מבקר הסלוגנים
הכי מבדח אותי.
הוא מתייחס לכל
דמות כאילו היא
כותבת לעצמה את
הטקסטים. כה
תמים, אפילו
המונולוגים של
ג'יי לנו, לא
הוא כותב אותם.
אחד שמאשר את
הסלוגנים ואין
לו איגוד
מקצועי. לכותבים
בטלויזיה יש,
לצלמים יש,
אפילו לאלה
שמושכים את
הכבלים יש איגוד
מקצועי. אבל
למאשרי סלוגנים
אין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.