[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











width=583    height=314>

איור: אור זהבי




הגעתי לראש הצוק, מתנשף ומזיע. הנחתי את התיק על האדמה
והתיישבתי. נשמתי בכבדות. לא יכולתי יותר, נשכבתי על אדמת ההר
ועצמתי את עיניי. גרוני ניחר, שילחתי ידי לעבר התיק וגיששתי עד
אשר ידי נתקלה במימייה. שוב התיישבתי כדי ללגום מהמים. היו אלו
מים זכים וטהורים, כאילו היו שפתיה שלה. המתנתי מספר רגעים עד
אשר נשמתי התייצבה. קמתי בשנית על רגלי וניגשתי לקצה הצוק.
הבטתי מטה. הנוף היה מדהים. מהסוג שמעורר בך תחושת התפעלות
והערצה. המרחק מנקודת המוצא שלי היה גדול מעין שעור, ולא
יכולתי לאמוד את מספר הימים שלקח לי להגיע הנה. הרגשתי קטן
ביקום האינסופי. היתה לי משימה. לא סתם טיפסתי עד הלום, המטרה
פעמה בליבי, בגופי. רקותיי תופפו להן בעצבנות. ליטפתי את ראשי
המגולח ואחר הזדקפתי כחייל מתוח. הרמתי מבטי מעלה, לאיפה ש הוא
נמצא. "אני אוהב אותך!" צעקתי, בידיעה שנתתי את כל כולי בצעקה
זו ובתקווה שמא חוקי הפיסיקה יכשלו למול אהבתי ושהיא תשמע את
צעקתי בדרך נס. התכופפתי לקחת את התיק והתחלתי יורד מן הצוק
בחזרה לחיי.

-מוקדש לענת שזכרתי בעת שיכרון חושים המהול באלכוהול נקי
ותחושת בדידות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
להיות חולה זה
תיק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/2/99 22:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אופיר צביק

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה