וחשבתי שאתמלא.
לא ביקשתי אהבה
רק חשבתי שאתמלא.
וידך החופרת בתוכי
שולפת פנינים ששמרתי משנים
ארוכות שחלפו.
וידך חופרת בתוכי
מושכת מטפחות צבעוניות
מתעתועים.
וחשבתי שאתמלא
אבל ידך הכבדה שחופרת בתוכי
לא משאירה לי מקום
אבל ידך הכבדה שחופרת בתוכי
לא משאירה לי מקום
חופרת בכפית
קרה ופוצעת
ולא משאירה לי מקום.
עצור, עצור,
עצור לי את הרגשות כשהם עוד תוהו ובוהו
אל תאמר ויהי אור,
אל תפריד אדמה מרקיע, עצור.
עצור לי את הרגש
תדליק לי את החוסר בשחור
עשה שאהיה מרוקנת, אבל שאוכל עוד לחזור,
כי לא חיפשתי אהבה ורק חשבתי שאתמלא. |
