אני מכיר שתי אחיות. הן סיאמיות בראשן, סיאמיות בלבן, סיאמיות
בציפורניהן, וכשאני אומר "ציפורניהן" אני מתכוון לזה. מחוברות
בציפורן של הזרת. לאחת קוראים סמיטנה והיא נחמדה ומתוקה.
לשנייה קוראים בוטרינה והיא חזקה באופיה. הן תכננו מסיבה
גדולה, כלומר לנסוע למועדון ריקודים שם יוכלו לחגוג את סיום
הלימודים. אבל בוטרינה לא הייתה מרוצה מאיך שנראתה. היא רצתה
לגוון קצת אז הכריחה את סמיטנה ללכת לים, להשתזף, לקבל גוון
זהבהב. זו הייתה בעיה לשכנע את סמיטנה ללכת להשתזף משום
שסמיטנה רגישה נורא לשמש, יש לה פוטנציאל גדול לחלות. אף על פי
שהן אחיות ועוד סיאמיות, לבוטרינה אין שום בעיה עם ללכת
להשתזף, היא יכולה להישאר שם עד שתהיה שחורה כמו פקק של מרקר,
היא הבריאה במשפחה - חוץ מהקטע שהיא מחוברת לבן אדם שני
בציפורן (אם תחשיבו זאת למחלה).
למחרת השתיים הלכו לחוף הים. בוטרינה לבשה ביקיני קטנטן ואילו
סמיטנה הרגישה שמה על עצמה שק ענק ומסורבל במטרה להימנע משריפת
הנקבוביות. כך שכבו להן השתיים שעה וחצי וחזרו הביתה. כאשר הן
התלבשו בבגדים החגיגיים שלהן, למועדון, זה היה נדמה שבוטרינה
לגמרי נשרפה והפכה באמת לפקק של מרקר.
שחורה עם שמלה לבנה ולבנה עם שמלה ורודה הלכו למועדון 67 בתל
אביב.
זה היה מקסים. התחלתי עם סמיטנה. המתוקה הזו. מאז אני סמיטנה
ובוטרינה לא יכולים להיפרד.