תארו לעצמכם אדם שמסוגל להכניס אגרוף לתוך הפה. אבל זה לא נגמר
פה, הוא ממשיך עם האגרוף דרך המעיים - גם הגס וגם הדק, הקיבה
והלבלב. אח"כ הוא מספר שהוא אנדרוגן ושיש לו וגינה. אבל במקום
להפסיק לרגע כדי שנוכל להוריד מרמת ההלם הוא ממשיך עם האגרוף
ומוציא אותו מהוגינה, אבל אחר כך הוא נתקע ככה והביאו אמבולנס
והכל. בטח איזה פשלה של אחד מהצוות, אולי לא שימנו את היד כמו
שצריך.
זה אפשרי, זה הכי אפשרי כשאתה הולך לקרקס אדולט בחדרה. אני
בטוחה שאף פעם לא ביקרתם שם. קודם כל צריך להיות אדולט -
מבוגר, כי יש שם סטיות וילדים עלולים לחזור משם עם טראומה. גם
זו קצת בעיה למצוא את המקום, בעיקר בגלל שהוא סמוי לעין. כדי
שילדים קטנים לא יגררו את ההורים שלהם לקרקס - "אמא, אבא, תראו
מקום צבעוני וגדול שנראה כמו קרקס, אפשר ללכת? בבקשה בבקשה
בבקשההה! אני לא אבקש יותר כלום!!! להיום..."
אני כבר מבוגרת וליום ההולדת ה-18 שלי, החברות שלי החליטו לתת
לי במתנה כרטיס לאדולט שאגב עולה כמו כניסה למועדון חשפנות.
היה שם את האנדרוגן הזה שדווקא מאוד נחמד, אני יכולה להישבע
שהוא קרץ לי, אני מקווה שהוא זכר בעיקר. הופיעה שם הבחורה עם
החישוקים רק שהפעם היא לא לבשה את אותו בגד הגוף המנצנץ ובטח
גם זוהר בחשכה, בעצם, היא לא לבשה דבר.
אבל הכי אהבתי את הליצן המפחיד שנראה כמו פינגווין וניפח
בלונים בצורה של בית עם סיסמאות שאומרות שצריך להשמיד את כל
המנהיגים ואז הוא בעט בבובות של ילדים קטנים שעשו קולות של
כאב. זה בטח לא כל כך חינוכי אבל אני מוכרחה לומר שיצאתי משם
לא עם טראומה אלא עם הרעיון שעוד לא ראיתי שום דבר שיטריף
אותי. אז אני מתכננת טיול להודו ואז לאפריקה ואולי אחר כך
אחזור לקרקס אדולט, המקום שבו למדתי שיש עוד. |