פרידה זה לקום פתאום בבוקר ולמצוא את השערות של החבר לשעבר
במיטה על הכרית.
הפרידות שלי ממנו תמיד גרמו לי לרצות להמשיך לשכב במיטה
ולהתמסר לחשק שלי שלא לקום.
פרידה זה לשמוע צפצוף אזעקה מבחוץ, ולא להבין איך אף אחד לא בא
ופותח את הדלת כדי לתת לך נשיקת בוקר טוב.
פרידה זה לשכב במיטה שכולה מלאה בדמעות ליל אמש ולחלום חלומות
על האיש שאת אוהבת כל כך.
זה פתאום לנסות להיגמל מהקול שלו שעושה לך נעים ואת לא מצליחה.
זה לדעת שיותר לא תוכלי לנשק את השפתיים המתוקות שלו, וגם לא
תצליחי לחבק אותו, כי הוא רוצה להיות במקום אחר, חדש.
פרידה זה לפגוש אותו פתאום ולהבין שהוא הולך עם החיים שלו בדרך
שלו, האחרת.
פרידה זה לפגוש אותו אחרי כמה ימים ולנסות במוח העלוב שלך
להבין מה הלך לא טוב בקשר שלכם. פרידה זה להרגיש שאת רוצה אותו
בחזרה אבל את לא רוצה את עצמך.
ולראות אותו, זה כמו להתאהב בו מחדש.
שוב הלב נשבר כשהוא מגלה שהאיש שהוא רוצה גם רוצה למצוא את
האושר שלו אבל חושב שהאושר שלו זה לא איתך.
פרידה זה נסיון להפרד ולתת לאקס הזה שלך שאת לא מצליחה להרפות
ממנו, צ'אנס חדש, לחיים חדשים, לאהבה חדשה.
פרידה זה להבין שכנראה את צריכה מישהו אחר למרות הלב שכואב לך.

ולמרות האהבה שטענת שאהבתם אחד את השני, כנראה שזה בכל זאת לא
זה, ואת צריכה להמשיך. אבל מי יחבק אותך כשרע לך פתאום? ומי
יהיה שם כשתרצי לדבר?
ואת נכנסת לחרדות, בוכה ובוכה. וקמה.
מגלה שכל החדר מלא בזכרונות והריח שלו נמצא בחדר כאילו שהוא לא
עזב בכלל.
אבל הוא הלך. וכנראה כבר לא יחזור.
אבל את כבר לא בוכה יותר.
פותחת חלון.