הכוח בידי אבל אני חסרת שליטה לחלוטין...
זורעת הרס בכל לב שנפתח אליי
נוטעת את פצצות הזמן הקטנות שלי,
מאחלת לכם מוות מהיר.
והיא כפתור השמדה נייד
היא אסון הנבואה הקרב
מצא את המפסק ותן לה לנוח.
הרגש נתון בידי אבל השימוש בו אינו מוכר לי
עיניים מזוגגות שזורם דרכן הירואין
ללא מבט היא מנפצת כל תקווה
הפסיקו לחלום, אני אומרת.
והיא תעורר ותבעיר כל עצב
היא מפוררת את אחרון השפויים
כמו שרק היא יודעת לעשות.
והתמימות נלקחה ממנה, והיא לא יודעת ילדות
והצבעים בורחים מכם, דרך החורים דרכה
היא שואבת כל סימן מחיה נחוץ
שום דבר לא יספק
ואף אחד לא יכול לעצור
וביבבותיה, היא מתחננת לבדידות נצחית
מרימה ידיה, מגינה על פניה המושחתים, צווחת
אל תתקרב,
בבקשה...
אל תסתכל!
ואיך אתה יכול שלא?
אתה תוהה, נכון? איך היא מסוגלת לכל החורבן הזה?
הרי היא בסך הכל ילדה. רק ילדה קטנה. |
