לעולם לא חבל,
על הכדור האחרון שיכול היה להרוג,
ממש מדכא שהוא לא הספיק להתעכל.
ואתה אומר שלא חבל,
על היום שבו כרתנו ברית אוהבים עם דמנו,
אבל אתה יודע שהאש שלי כבתה מזמן.
ואין זה חבל,
להדליק נר נוסף לזכרון המתת החסד שלי,
רק שאולי היה אפשר לשנות משהו לפני זה.

והיום הזה לא יזכר
לא בפי אהובי, רק על-ידי שפתות האוייבים
נתונה אני בידיהם לניקוז אחרון של נשמה
והם לא יוותרו על עונג שכזה.

מציצות מבשרי המת לפני יומיים, ישאירו צלקות
חרוטות למן סמל של אכזבה וכשלון
מלחמה שבה היא הפסידה כל כבוד עצמי שנשאר
ושום חותם לא יישאר מאחור
הזמנים השתנו ואין יותר אמת,
השקר תלוי בעיני המתבונן.