א. בר ניב / רוצח |
היום בו התחלתי להרוג.
היום בו הרגה את עצמה.
עולם שלא עושה לה מקום
הוא לא שווה,
לא שווה שאתעלם.
ואני עוד כאן,
כדי שמי שמאמין,
מאמין שהוא חיי -
כדי שיסבול.
פנאי ליופי,
לא החזיק בו מעולם.
יופי שותק.
יופי מתרגש.
יופי משתגע.
יופי מאבד.
ולא נשאר
דבר מה טהור
מלבד הפחד.
והכעס גובר ככל
שגוברת העייפות.
כלום אור - לא יתלבה
כי מתהלך אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|