הגשם שירד עוד לא מחק                                
את כל הדמעות.
זה לא נורא.
כל דבר, בסופו של דבר, נדחק
לעבר השקיעה
והולך, ונעלם
מה קרה?
לא פעם ראשונה שהעולם נדם
ונעצר בפני תקופה חדשה.
הגשם שירד עוד לא כיבה
את כל המוקדות.

לשבת, לחכות
שהרוח תפסיק לנשוב
ושיחזרו הביתה רבבות
של חלומות אבודים.
מנותקים
מתים.
ושהים יפסיק לזרום.
אז מה שאין עבר?

לשכוח איך כלבים נובחים
ואיך מרגיש מגע של עור.
זה יעבור.
אנחנו שוב זוכרים שאין דבר
שיעצור את הנסיעה לעבר
השחור.
אין כבר שומדבר מאחור.
השקט לא נגמר רק מתחבא
מאחורי כל הפינות
והפניות שנשארו הרבה מאחורינו.
הגשם שירד מחק
את כל האבידות
זה לא נורא.
גם אם שום דבר לא נשאר
כמו שהיה, עוד התחלה
של סוף.

לשבת, לחכות
שהרוח תפסיק לנשוב.
ושיחזרו הביתה רבבות
של חלומות אבודים
מנותקים,
מתים.
ושהים יפסיק לזרום,
אז מה שאין עבר?