לפעמים כשהשמש עומדת לשקוע
זה ערב שבת והכל שקט
מתחשק לי שוב לתוך עיניך לטבוע
וכמו אז את כל כולי לתת

להביט על פניך בליל ירח מלא
כמו אז כשישבנו שעות
ראינו כוכבים ודיברנו הרבה
הידיים שלך היו כה רכות

לפעמים כשאני על כוכבים מסתכלת
עוד חוזר אליי המבט שלך, הבהיר
על דבר בחיי אינני מצטערת
אבל המרחק בינינו עדיין כל כך נהיר

מתחשק לי שוב ללחוש לך באוזן
את המילים שכבר לא קיימות בתוכי
להשתרע מתחתיך ולחייך באושר
ולחוש איך אתה מתמזג איתי

לפעמים בימים החמים במרפסת
כשהרוח מזיזה עוד כמה עלים
כאילו לפניך אני שוב מתרפסת
שלא תיקח ממני את אותם רגעים

מתחשק לי לגעת בך כמו פעם
להתמסר על החול לגלי הים
אך בדיוק כשאני מגיעה לטעם
הזיכרון שלך בראשי כבר תם