|
משהו בעיניים שלך כואב,
אפילו מתיקות חיוכך לא מעלימה על כך,
אני יודעת את עברך עד כדי דמעות
ונכנסת למקומות שאסור רק כדי שתשחרר
שתגיד משהו - שתחלים.
הכאב שלך הוא מגנט ואני הולכת בחוקיו,
אוהבת אוהבת אוהבת,
הלוואי שיכולתי לומר לך את זה כך,
הלוואי שהיית מאמין או מבין.
אני נעלמת בין חילופי מילים ריקות.
משהו בעיניים שלך אדום,
אני מבקשת שתבקש ממני להישאר,
אני יודעת את מחשבותייך בטרם הן צצות
ונכנסת לפינות שאסור רק כדי שתבוא
שתעשה משהו - שתציל.
ואני...
אני פרפרים בבטן כשאתה מתקרב
ואני חיוך טיפשי למשמע קולך בטלפון
ואני הלומות לב למראיתך נושך את שפתיך
ואני סוד. |
|
|
לאחרונה אני
עסוק בגן החשמל
עם לקוחותי
הנאמנים, ואין
פנאי בידי לגלוש
לעיתים קרובות
באתר הבמה
החדשה.
עם זאת, בכל פעם
שאני נכנס, אני
מוצא סלוגן פרי
עטי כבר בדף
הפתיחה.
אני לא יכול
להחליט אם זו
דרכם של אנשי
האתר לומר לי
שהם מתגעגעים
ורוצים שאחזור
לפרסם סלוגנים,
או שסתם שלחתי
יותר מדי כאלה
בשנה האחרונה.
אולי פשוט תשימו
שלט, אפרוח
ורוד, תחזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.