כשהגענו לשם כולם דיברו רק על זה... כמדי ערב הם היו מתכנסים
ורואים טלויזיה במכשיר היחידי שהיה להם שם... את מה שהם אמרו
שם לא הבנתי אבל חיברתי בין תמונה לתמונה במסך.

מסתבר שיש איזושהי כת אכזרית באיזה חור בהרים...
אוטומטית הכל הסתדר לי בראש, יסיף באמת אהב אותה אבל הגבול הדק
בין האהבה לשנאה שהיה ביניהם נחצה ועכשיו היא באדמה.
אפשר להגיד שהשתחרר לי איזה בורג בראש מאז. לפעמים אני חושבת
שאולי זה מה שהיא רצתה שיקרה לי כי אצלה ככל הנראה השתחררה כל
המערכת...
מאז אותה פעם לא חזרתי לשם. כבד עליי כל העסק, במיוחד כשחם...