|
בבקתה קרירה בתוך יער
יושבת לה ילדה ומסתכלת על השער
כשמעברו ציפורים ופרחים
ולפניו סכינים אכזריים
והיא לא יכולה לצאת
עד שתלמד לתת
ורק כשתלמד תוכל לעבור בשער
ותתחיל להשלים את הפער
ואביה הרשע
שאת אושר חייה קרע
מנסה לעמוד בגאווה
והיא לא תיתן לו!
וזאת הנקמה
היא לא תיפול
ולא תישבר
ותפסיק להתמסר
ואז היא תצא דרך השער
ולפניו תשבור את התער. |
|
|
אין עליי!
אין עליי!
נו, עכשיו כבר
יש. הלו חבר'ה,
אחד אחד אמרתי!
אפרוח ורוד
בגן החשמל,
שישו ושמחו,
הוא כבר לא
מובטל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.