אז בא הרוח אל היקום ואמר:
"מה לך כי היית לשד זדון ורוע
כל עובר אורח נפל בטבור עולמך
רשת טוויית עכבישי מלחמה
כפור ולבה חברו יחדיו
לעכל האורח
להקפיא ולשרוף
להמית בחיים
לקיים גוויות ניצבים
תיאטרון האלמוות חי ונושם
מתכנסים כל מתיו במחזור בין דורי טרנסאטלנטי
מתים בך מתהלכים
ואתה נושם לרווחה?!"
אז בא הרוח אל הזמן ואמר:
"מה לך כי לקחת הכל,
לא הותרת דבר,
פרט לעבר
זיכרון מעומעם השארת לו
למת החי ונושם אותך
וסחפת חיים והטבעת
בדימויים של נוסטלגיה
לא הותרת תקווה
לא עתיד לא הווה
רק שובל מהוהה של עבר מתכלה?!"
אז בא הרוח אל המת ואמר:
"מה לך כי נכנעת לכוחות הרשע?!
קום, לך לך ומצא המרגוע
שלווה מחכה בקצה היקום והזמן
לא תוכל למוצאה בשבילים שבכאן
מות בשלום והיה לבדך
אך לא ערירי כבן שיחך" |
