שותה. עוד לגימה ועוד אחת.
שותה. חריף וחם בגרון. הטעם הוא רע, אך התחושה המיוחלת
מחכה,בפינה.
והנה עוד רגע,
עוד רגע קט, ארחף לי בעולמות אחרים
ושונים.
שותה. עוד לגימה ועוד אחת,
יכולה יותר, הב לי עוד בקבוק
ועוד ועוד
יכולה יותר,
ויותר ויותר.
מרחפת. מרחפת, בעולם אחר
ורוד, שחור, שחור וורוד.
הכל מסתובב,
רוצה לישון
רוצה לשכב איתך, גם איתך ואיתו גם.
קוראים לי בשמי, כך נדמה לי,
"בואי לעשות סיבוב.
יטב לך כך, בואי"
ואני מנסה, מנסה בכל כוחותיי הדלים,
אך קשה, קשה מדי
הכל מסתובב.
קמה לשנייה, וכבר, מייד, אופסים כוחותיי.
נופלת ארצה כך פתאם, בכח,
כי כבר אין כח.
נופלת, לאדמה,
לדשא ירוק ורך כל כך
רך ונעים, ונעים לי כך כל כך
"בואי, קומי כבר".
איני יכולה
הכל מסתובבב
וכבר אין לי אוויר
אין לי אוויר
הכל כל כך רך ונעים
והוא מלטף הגבר הזה, הוא פה לידי,
מלטף ונעים. נעים לי כל כך על הדשא הזה.
והוא פה איתי,
"בואי קומי, קומי כבר"
איני יכולה, הכל מסתובב ואין לי אוויר, אין לי אוויר.
בכוחות אחרונים שלי ושלו
מגיעים לקבוצה, לקצת אור.
נוחתת על שק השינה הלח.
ואין לי אוויר,
אין לי אוויר
כבר איני מרגישה את רגליי
וידיי
נעשית לי כחולה, והכל כאן ורוד.
אין לי אויר
וכבר מאוחר.
אולי די
מספיק
נגמור עם הכל
כאן ועכשיו
שהכל מסתובב
והכל ורוד ויפה.
הגבר הזה, הורס את הכל,
מציל אותי מנשימות אחרונות,
ומחזיר לי חיים
ישנים,
רגילים. |