ערב יורד ונמוגה השמש
להט היום מתנדף כמו זיעה
בינות לצללים מזמזמת לה חרש
נחבאת שם בסבך, רוטטת כולה

צאי והראי כי גם את יכולה
לעוף למרחק ולראות את האופק
אל תחששי פן יאמרו "את קטנה"
הן גם בך עוד ממשיך ופועם הדופק

מיהו זה המטיל את הצל?
מי מרשרש לידך שם בחושך?
רוח נושבת, עלה שנופל
נמלה שנסוגה אחור מהאובך

עופי הרחק אל ראשי ההרים
הנמיכי מבט וראי את הים
שבי בעדנה על עלי הורדים
ניחוח מתוק של גן עדן ישן

שמש שקעה והערב יורד
הצללים נושאים עמם את הקור
שקט כאן בסבך, שקט ובודד
קורא לך הביתה, עת לחזור.