ריק לי, ריק לי
כמה שריק לי
ועצוב וכואב וכל כך פתטי
בוהה בחלון
לכודה בחלום
שאינו נגמר

יונת דואר אחת שלוחה מלבי
רחוק שלחתיה, אל לב הסופה
צנחתי בדשא, השלכתי חרבי
עייפתי מלהט המלחמה.

שקט אפוף בסודות התקרב
לחש באוזני דבר מה ויבב
ערפילים אפורים ולחים התפשטו
נשמתי אותם ועיני דמעו.

בזווית העין משהו זז
ילדה מכושפת, חתול או אווז
דמעות ניגרות על לחיי הפסלים
קרות, ניתזות על עלי הפרחים

מדוע בליל הסהר זוהר?
רבבות כוכבים אחריו מפזר
אולי אור הנר שריצד כך פתאום
פרע את שנתי ופרם החלום.