[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיון דניאל צפריר
/
זכוכיות ופצעים

החזקתי את הזכוכית חזק-חזק ביד, עד שהיא התחילה לחתוך אותי.
לחצתי עליה כל כך חזק שהרגשתי את הדם שלי מתחיל לנזול.
היא תמיד יודעת מה להגיד כדי לעצבן אותי, הפעם היא בחרה לשתוק,
וזה עצבן אותי לא פחות.
בשלב מסוים כבר כאבה לי כל כך היד ורצתי לשטוף אותה במים, רואה
איך הדם שלי מתערבב עם הזרם... טיפות-טיפות.

התיישבתי על המיטה, עם היד עטופה במגבת, וכתבתי לה מכתב, כמה
כואב לכתוב ככה. כשהלב הפצוע כותב בכאב עם יד פצועה.
כשחשבתי על זה הבנתי שהיא גרמה לי לשתוק, שהיא גרמה לי לסבול,
שעם הזמן היא גרמה לי לפצוע את עצמי.
היא נסעה רחוק רחוק, וציפתה שאני לא אפגע. אמרה שלום ונסעה.
אפילו לא אמרה להתראות, פשוט שלום.
זה בסדר, כי אני ידעתי שהיא לא תחזור, וידעתי שאני לא אשאר גם
אם היא תחזור, אז זה כבר לא שינה.
רוב המכתב כוסה בדמעות ובדם, ולא שלחתי אותו, פשוט הנחתי אותו
על המיטה, מסתכלת על הנייר המקומט, עם האותיות המסולסלות.
הוא נשאר שם על המיטה.

עברה שנה מאז, גדלתי. היא לא חזרה. ואני לא התכוונתי להשאר גם
אם תחזור. זכרתי המון דברים שהיא אמרה לי, זכרתי המון דברים
שהיא סיפרה לי. זכרתי גם את השקרים האלה, השקרים שכל כך שנאתי
ולמעשה היו רוב הקשר ביני לבינה. אולי כל מה שהיא, היה בעצם
שקר. אבל באמת לא רציתי להתעמק בשקרים שלה, זה כאב לי יותר מדי
אז, גם אחרי שנה... מדי פעם הייתי מוציאה את המכתב המקומט הזה,
עם הכתמים הקטנים של הדמעות ושל הדם, והדיו המרוחה.
מעניין אם היא חושבת עלי לפעמים, מעניין אם גם היא זוכרת את כל
השקרים, מעניין אם גם היא מתגעגעת אבל לא מסוגלת להשאר. ניסיתי
באותה תקופה להרחיק כאלה מחשבות ממני, כי המחשבות פגעו בי
לפעמים יותר ממה שהיא פגעה.
אני ידעתי שהיא זוכרת אותי, את כל מה שעשתה לי, אני ידעתי שהיא
זוכרת את כל הכאבים שהיא השאירה לי.
והיא השאירה אותי מאחורה, בעברה... חושבת, נזכרת, אבל מרחוק.
זה בסדר, הפצע על היד נרפא, גם הפצע בלב די נסגר...
מה שאף אחד לא מבין, זה שהצלקות נשארו.

(11.7.05)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שלי, זה
שהמהומות גורמות
לך לדיכאון זה
ממש לא תרוץ.
יאללה, רק טוב
זה יעשה לך.

החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/8/05 23:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון דניאל צפריר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה