New Stage - Go To Main Page

עמית הניג
/
הסעודה

היה לי חלום מוזר...
הייתי בסעודה. ישבתי בשולחן מרובע ארוך מאד עם מפה לבנה
מהודרת. הוא היה ערוך (צלחות כוסות, סכו"ם וכו') אבל לא היה
עליו אוכל.
לא יכולתי לראות את השולחן עצמו בגלל המפה הלבנה, אבל הכיסאות
היו עשויים עץ בסגנון עתיק יפה. לא היה מסביבנו קירות או תקרה
רק שחור איסופי. וריצפה הייתה רק מתחת לשולחן ולכיסאות שישבנו
בהם מעבר לזה היה גם את אותו ריק שחור.
לא היו מנורות באף מקום, האור היחידי הגיע מנרות שהונחו באופן
אקראי על השולחן.
מסביב לשולחן הארוך מילאו את הכיסאות אנשים מבוגרים מכובדים
למראה, רציניים. מהבגדים היה ניתן לראות שלא כולנו מאותה
תקופה. בערך שבעה אנשים לימיני ובין ארבעה עשר לשבעה עשר אנשים
משמאלי. אבל האיש שישב מצד ימין שלי היה מיוחד. החלק העליון של
הראש שלו היה חסר. החלק העליון של הגולגולת שלו נחתך בצורה מאד
ישרה ומקצועית בלי שאף טיפת דם תיזל על פניו. מעבר לזה הוא
עדיין נראה חיי, רק מתנסה כביכול בשינה עמוקה.
לכל אחד מסביב לשולחן הוגש מרובע בינוני וורדרד מהמוח של האיש
שישב לידי. כולם החלו לאכול עם הסכין והמזלג בצורה מכובדת. אני
זוכר שהאיש שישב בקצה הימני של שהשולחן שם מפית על הצוור והיה
לו שפם שחור ועבה.
אף אחד לא דיבר, הייתה דממה. זה נראה כאילו כולם נזהרו לא
לעשות קולות עם המזלגות בזמן שאכלו.
כולם שמרו על פנים רציניות חוץ מהבזקים קצרים של צחוק מעוות
ומרושע שהתפשט על הפנים של כל אחד מהסובבים אותי. אבל זה לא
ממש הפריע לי. אני, בלי שום הבעת פנים מיוחדת, הסתכלתי סביבי.
כשסיימתי את המנה שלי ראיתי שכולם עדיין אוכלים, אז לקחתי את
המזלג שלי ודחפתי אותו לפתח בראשו של האיש שישב לידי והוצאתי
עוד חתיכה מהמוח שלו. עדיין על המזלג, שמתי את החתיכה מעל
הלהבה של נר שהיה לידי וסיבבתי אותה ככה שהלהבה תגיע לרוב
החלקים בה.
אחרי כמה שניות הורדתי את החתיכה של המוח מהלהבה ולקחתי ביס.
אני זוכר שהרגשתי בו בחלקים רכים וחלקים צמיגיים. אני גם זוכר
שנהניתי מהטעם. התענגתי על כל ביס שהכנסתי לפה.
ובינתיים מסביבי האנשים עדיין עם אותה הבעה רצינית שמופרעת מדי
פעם על ידי אותו הבזק של צחוק מעוות ומרושע.
נזכרתי בעוד פרט, לא בטוח שהוא רלוונטי. לפי מה שאני זוכר
ההבזקים של אותו צחוק התחילו רק אחרי שדחפתי את המזלג שלי
לראשו של האיש שישב לידי.

11.7.05

סתם מחשבה:
זה מצחיק קשר הגומלין שעלול להתקיים בין חיי אדם לחלומותיו.
אדם חווה אירוע. בעקבותיו הוא חולם חלום. באותו חלום הוא מבין
עובדה שמשנה לו את התפיסה. בעקבות זה הוא משנה את אופן הפעולה
שלו בחיים שמשנה לו את החלום...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/8/05 21:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית הניג

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה