יום אחד בארץ עוץ
בתום ימים ושנות
מעשה וחלום
נזכר איש
בראשית ימיו
בחלד
במתק הנגיעה
הראשונה
התמה, החפה מתקדים
ןלא רגעה נפשו
עד שיגע
ומצא
בקצווי ארץ
את האשה, הילדה
שמקדמת דנא
ושחר לפתחה
בתחבולות עשה לו מלחמה
עטו הוריק
שבעתיים
מקצות תבל ועד סופה
עד שבא
עד שהשיתה ליבה
עד ששחר לפתחה
עד שלבסוף
בתום מצור
נענתה.
ואז
בתום מתק חוזר
ונמשך
ושוב
פורה דרך
ואז עלו בו
שושני הנוחם
אשם כקין
הוא אותה
זנח.
ובהגיע היום
יום רע ומר
ותאמר
הו אכזר
את דברך הנמהר
שנגמר
שהגיע היום
העקוב
הן גם אז
בחיבוק אשת החיק הנצחית
יופיע כשלח
זיכרון דמותי
הצרוב.
לעולם לא אשמע עוד
את קולך
המתוק
המפכה וחודר
אל חדרי בטן
ואומר
חמתיני
עוד קט
הנה אני בא
אליך. |
