מונה גולד / גורלנו בידינו |
להפריח השממה,
אהבה עזה בלבנו
זורמת בנשמה,
קח אותי שוב אליך
כלובן הפנינה
קרב אותי אליך
לשמש ולתקווה.
הדמעות שרפו עינינו
כמו אש הלהבה,
אך הנשיקה עוד בשפתותינו
מרווה כוסות בנחמה.
לבך לא לב של אבן;
הכניסני תחת כנפך,
בוא נתחבק כאן כקדם
בתשוקה ואהבה.
11/07/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|