טיפות טל זולגות בשחר על עלי כותרת שחורים
ורדים נראים עייפים כשוכבים על ערש דווי
הרוח מנשבת בין ענפי תקוות אבודות
ושמש מאירה על אלו שהיית רוצה להיות כמותם.
ארס קם לתחיה ממלחמות נשנות-חוזרות
שפעם היית מנהל עם עצמך
היום, העולם אשם.
היות ואתה עייף מדי, ממלחמה יתרה.
בין חושך לאור
בין שחור ללבן
ניגודים מושלמים
יוצרים את הערפל המושלם
בו תטביע את יגונך בשלל צבעי הקשת.
הרוח תרצד בין אצבעות הענפים אבודי התקוות
ורדים עייפים יגעו קלות בלחיים קרות
שיורידו טל בוקר
על עלי כותרת שחורים.
ואתה תדע רוח חורף:
מלחמות כאב מתוקות
גשם של ברכות שנאה
ובוקר - שלא ראית אי פעם. |
