מונה גולד / תפילת לבי |
לרחף עם כיסופיי
בין מילות שירתך,
במרחבי שמיים הנושקים
לפאת הים,
להותיר מאחוריי
ימים רעים וגם טובים
ולקרוא לנפשי דרור
בהיותי זורה אל הרוח
את אהבתך.
לבי קורא אליי בחיל ובטהרה
לנטוש את מראות הכיעור
שלוחי הרסן
ולהתעטף באדרת אהבה
בהיותך נושק את עיניי בדממה.
אם תבוא, תיעלם השממה מלבי
ונאות מדבר יסובבוני,
הדורות ביפעה ובחן.
והיה אם אחוש
כי שלך אני בלהט,
ושלי אתה באמת ובתמים,
אדע אהבה מהי.
10/07/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|