באופק ניצת ליל ירח,
כוכבים נפלו אלינו משמיים
להאיר עולמות חשוכים,
לשטוף את העצב.
אגלי טל נשקו את עיניי
ושוב, יום אהבה דרך בלבנו
ונגע במיתר שנפגע.
מלמול אוהבים מאחה את הנפש
וגחלת תשוקה שוב ניצתה,
כענבלים צוחקים בתאוותנו
ואני, בזרועותיך נרדמתי...
ובזרועותיך גם התעוררתי,
ואני אומרת, שיש משהו בחלום
כי הוא מתרחש גם ביום.
10/07/05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.