[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיון דניאל צפריר
/
סיגריות וג'ני

ישבתי והדלקתי עוד סיגריה.
ג'ורג'יו, החתול השחור של השכנה, התיישב לידי. הוא תמיד אהב
לטפס למרפסת הגבוהה שלי.
ליטפתי אותו טיפה, לוקחת תוך כדי עוד שאכטה מהסיגריה.
תמיד אהבתי אל.אם לייט.
הסתכלתי למטה, למדרכה, איך הם עוברים להם בשקט כולם, מתחת
לפנסי הרחוב המאירים בקושי, בחשכת הלילה...
נתתי לכולם לעבור בשקט, הסתכלתי בשקט... לקחתי עוד נשימה
עמוקה, והמשכתי עם הסיגריה.
נזכרתי שהוא אמר לי, שלא בריא לעשן.
מצחיק לשמוע את זה ממנו... דווקא ממנו.

כשסיימתי את הסיגריה יצאתי לטייל.
אני אפילו לא יודעת איך הגעתי לעמוד מתחת לבית שלו,
אבל לא יכלתי להתרחק משם. נשארתי והסתכלתי.
בדיסקמן שמעתי את השיר "No one like you" של scorpions והרגשתי
כאבים עם כל מילה ששרו.
רציתי שהוא יצא החוצה, שהוא ירוץ אלי, ויחבק אותי.
אבל פשוט נשארתי שם, מודעת לזה שזה לא יקרה. אמרו לי.
אמרו לי שהוא לא יאהב אותי. אמרו לי שהוא לא רוצה את כל זה.

אני יכולה להבין למה... אני אומרת שזה פאק אצלי. כי אם זה לא
היה פאק אצלי הייתי יכולה להשיג את תשומת הלב שלו. אבל אני לא
יכולה. לא אכפת לי מה הוא רוצה או לא, אני יודעת שיש פאק
כלשהו.
הרבה יותר קל היה לי עכשיו למצוא מישהו אחר. אבל אני לא
יכולה.
הדלקתי סיגריה מול הבית שלו, והמשכתי להסתכל.
לא יודעת איך אבל מצאתי את עצמי יושבת בתחנת אוטובוס ההרוסה
שמול הבית שלו. למעשה, אם הוא היה מסתכל מהחלון עכשיו, הוא היה
רואה אותי יושבת שם ומעשנת.
אבל הוא לא הסתכל... אני יודעת שהוא לא.

הוא בטח בשיעור גיטרה עכשיו, או אולי אצל אחד מהחברים שלו.
אם הייתי יכולה הייתי באה אליו, עדיף בגשם, ומחבקת אותו.
אני מוכנה לזרוק את כל הסיגריות שבעולם באמת. רק שיבוא. רק
שייתן לי לבוא.
לפעמים הלב מחליט דברים, שאי אפשר להתנגד אליהם.
אני רוצה אבל אי אפשר.
גם הסיגריה הזאת נגמרת...
אני פותחת את התיק ומוציאה לי טיק-טק. נראה לי שזה הדבר היחיד
שאני אוהבת יותר מסיגריות ואותו. אולי גם גשם.
אני מפנימה שכבר חושך, וקמה. לו יכולתי להרפות מכל זה, הייתי
מרפה. הייתי הולכת למישהו אחר. אבל אני לא מסוגלת.
כנראה שאני אוהבת אותו, אבל אסור לבזבז את המילה הזאת.
צריך להגיד רק כשמתכוונים לזה באמת, זה למה אני אומרת כנראה.

הוא מעולם לא נתן לי את ההזדמנות לברר את זה.
כנראה גם לאף אחת אחרת.
אני רואה את הצללית שלו מתקרבת לכיוון הבית, ואני מתחילה ללכת
רחוק משם. בראש שלי, אני שומעת אותו קורא לי "ג'ני, בואי
לפה..." אני מסתובבת אחורה. הוא עומד ומסתכל עליי אבל אז מפנה
מבט ונכנס פנימה. נחמד לשמוע אותו, גם אם זה רק בראש שלי...

(10.7.05)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מכל חלון
באלקטרז נשקף
הנוף של
סן-פרנסיסקו!




כן, גם אני נערה
בהפרעה!


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/8/05 11:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון דניאל צפריר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה