|
את נראת יפה מאחורי חלון זכוכית
אור הירח משתקף בעינייך הזגוגיות
מתרחקת אל החשכה ומושכת אותי אלייך
את קרה כמו סכין
כבדה כמו אבן
פנים אהובות מביטות בי ממעמקים
קוראות לעזרה אך מאוחר
אני מתחרט
ואי שם בחלל הריק שממלא כל ערך
אני מוצא סוג של נחמה
הנחתי עוד אבן על המצבה
ועוד אבן, ועוד אחת.
לרגע הנחתי גם את האבן שלי
וחשבתי לעצמי
אני לא חייב כלום לאף אחד בעולם
ויכולתי אם רציתי
גם אני
לחשוב רק על עצמי
האלים לוטשים עיניים
מצביעים וצוחקים
אני מחייך חיוך מריר
מעמיד פנים שהכל בסדר
ועולה חזרה לגבעה
22-23/06/05 |
|
מיכלי מאד
חמודה. חבל שהיא
לא ממש מבינה
עניין. כל
הבחורים
המוצלחים שאני
מכירה לה, היא
דווקא מסתובבת
לי עם כל מיני
ילדים
מחוצ'קנים. עם
משקפיים.
לאף אחד מהם אין
אופציות.
שירה מתוודה
לפני הלן ספיבק
מנהלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק,
בשיחה ליד הקולר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.