חדר גדוש באנשים
אני במרכז
מסתכלת לצדדים
מסוחררת
עולם נע במהירות אינסופית
אנשים לא עוצרים, לא נחים לרגע
חיים ממשיכים
הזמן רק אוזל
צריך למהר, צריך למהר.
חדר גדוש באנשים
אני במרכז
מסתכלת לצדדים
מרגישה אבודה
לא שייכת למעגל
הזמן אצלי עצר מלכת
אני נשארתי מאחור
מחכה לך,
לבואך.
חדר גדוש באנשים
אני במרכז
מסתכלת לצדדים
רואה אותך,
עם אותם אנשים
שלא עוצרים,
שלא נחים.
חיים ממשיכים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.