זריחה
הגל הזה עולה
כדי לבלוע
ואנקת כאב
לא
תישמע
כי אם נהרות כאב
ואור
יפציעו
הוא לא ידע
הוא לא ידע
זיכרונות הלבה הנשפכת
וחום אימים שורף
עד דעיכה
לא ישפיעו
עוד עלינו,
או על אותה
זריחה.
צהרי היום
ואם יוקדת
בוערת
שורפת...
איני עוד
בתולה
קדושה
אמבטיות לבנות
אכלוני
לא הייתי
אז
אישה
אמות על
קבר האמונה
בתכריכי הנעורים,
לוליטה, שמש
וזונה.
כוכב ראשון
אט אט
היא נעלמת
מאחורי מסך שקרים
איני זקוקה לה עוד,
לשמש,
והיא כבר לא
נזקקת
בי.
שקיעה
הלוא לכל דבר יש סוף
ואין דבר
שלא נגמר
מטה
מטה
היא יורדת
והאופק
לא
יזהר.
שחר
השמש
שלי
שוקעת
בכדי
לזרוח
שוב. |