|
מלחמה של שקט
בעולם האדישות
אופוריה של שלום
עם ריח אטימות
העולם שותק
ואף אחד לא נלחם
העולם בוכה
ושוב נדהם
כולם המומים
כולם נרתעים
ופה כבר רגילים
פיגוע פה פיגוע שם
אין איש מחוסן
מסתכלים המומים
ובוכים על קברים
אז צאו מהאופוריה
ותתחילו להאמין
צאו מהאופוריה
ותלחמו באויבים |
|
|
אשה נאה ניגשת
לדלפק במסעדה
ומסמנת לאיש
שעומד מאחוריו
לגשת.
היא מקרבת אליו
את פניה, ומלטפת
את פניו
המאדימות. "אתה
המנהל?", היא
לוחשת לו. "כן",
הוא עונה בעוד
היא מעבירה את
אצבעותיה על
לחיו ועל שפתיו,
דוחפת לו שתיים
לפה ונותנת לו
למצוץ אותן. "רק
רציתי להגיד
שבשירותים של
הנשים אין לא
סבון ולא נייר
טואלט". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.